החלטות רבות שאליהן אנו מגיעים בחיינו, יכולות להיות הרות גורל לעתידנו והתוצאות עלולות לפעמים להיות בלתי הפיכות. החלטות אלו יכולות להיות כרוכות בביצוע עבירה פלילית, המובילה עד לכדי חקירה משטרתית, ובמקרים חמורים, עד לכדי הרשעה וישיבה מאחורי סוגר ובריח. תחילתו של ההליך הפלילי, הינה בעת חקירה משטרתית. הנוכחות בחדר החקירות היא קשה ומטרידה, בעיקר לאותם אלו שנקלעו לסיטואציה בעל כורחם, כאשר הם סמוכים ובטוחים שאינם עשו דבר.
כל אדם סביר עלול להיכנס ללחץ בעת חקירה משטרתית, הן בגלל המעמד והן בגלל אי ידיעת החוק והזכויות העומדות לחשוד. יש הסבורים כי אדם הנמצא בחקירה משטרתית, הופך כבר בשלב זה לנאשם. אלא שלא כך הדבר, וישנו הבדל מהותי בין סטטוס של חשוד לסטטוס של נאשם. כמו כן יצוין, שלחקירה המשטרתית יש משמעות רבה, ולפעמים נחרצת, בנוגע לניהול המשך ההליך המשפטי כנגד אותו אדם, שכן הודאה בחקירה יכולה 'לחרוץ' את גורלו של החשוד, ולהצביע על עתיד המשפט העשוי להתנהל כנגדו.
במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בחזקת החפות ובמשמעותה בהליך הפלילי. כמו כן, נדון בחקירה משטרתית והשלכותיה. עוד נסקור, כיצד חשיפה של חקירה משטרתית בתקשורת עשויה להשפיע על חזקת החפות.
ההליך הפלילי:
את הפרוצדורה של ההליך הפלילי, ניתן לחלק למספר חלקים עיקריים, כאשר תחילתו של הליך פלילי הוא בעת פתיחתה של חקירה משטרתית. רבים סבורים כי הליך פלילי מתחיל בתלונה, אך לא כך הדבר, היות וחקירה משטרתית יכולה להתקיים כתוצאה ממידע מודיעיני שהגיע לידי המשטרה. כך שתחילתו של הליך, תהיה בעת חקירת אדם.
כל אדם המובא לתחנת משטרה, או מתבקש להגיע אליה בכוחות עצמו, זכאי לדעת את הסטטוס שבו הוא נחקר, חשוד או עד. מכאן נבין, כי אדם שנחקר במשטרה אינו הופך לנאשם, אלא לכל היותר ל'חשוד' בביצוע עבירה וזאת לאחר שהחוקר מזהיר אותו, וכך בעת החקירה ייחשב החשוד ל'נחקר באזהרה'. סטטוס נוסף שבו יכול להיות אדם נחקר במשטרה, הוא במעמד עד לביצוע עבירה על ידי אדם אחר. חוק הסדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002, מסדיר את ניהול החקירה על ידי המשטרה וזכויותיו של החשוד בעת החקירה.
מהי חזקת החפות?
כאשר אנו משייכים לאדם את חזקת החפות, הכוונה היא כי אדם הינו זכאי, כל עוד לא הוכחה אשמתו. מכאן, כי גם לאדם המצוי בהליכי חקירה אינטנסיביים, עומדת חזקת החפות. זאת ועוד, גם לאדם שהוגש נגדו כתב אישום, עומדת חזקת החפות. משמעותה הרבה של חזקה זו, היא כי אין לגזור את דינו של אדם, כל עוד לא הוכחה אשמתו. מכאן, שגם חקירה וגם העמדה לדין מול ערכאות שיפוט שונות, אינן מחייבות כי האדם יצא אשם לבסוף.
הכוונה בכך שאדם נחשב לחף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת, מתקשרת אוטומטית לדרישה ליותר מספק סביר בהליך הפלילי. יצוין שהדרישה לספק סביר, מופיעה כבר בבקשה לאישור מעצרו של חשוד, בצירוף עילת מעצר. לספק הסביר יש משמעות רבה בסיומו של ההליך, שכן אם הוכח מעל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה הפלילית, אזי בית המשפט ירשיע.
על מנת להוכיח מעל ספק סביר, הן המשטרה והן הפרקליטות פועלות בנמרצות על מנת להוכיח את אשמתו של מבצע העבירה. המשטרה פועלת בפן החקירה ואילו הפרקליטות פועלת בפן הבאת הראיות בפני בית המשפט. יוער, כי החלוקה בין המשטרה לפרקליטות תעשה על פי חומרת העבירה. כלומר, ישנן עבירות שכתב האישום בגינן יוגש על ידי המשטרה ולא רק על ידי הפרקליטות.
פגיעתה של התקשורת בחזקת החפות:
חזקת החפות נחשבת לאחת מהזכויות הבסיסיות העומדות לזכותו של אדם. לא פעם זכות זו נפגעת, בעיקר בעת חשיפת התקשורת על הליך חקירה שמתבצע בנוגע לאדם כזה או אחר. לא פעם, נחשפנו לחקירה המתנהלת כנגד אדם, בין אם מדובר באדם מפורסם ובין אם מדובר בפלוני אלמוני. נראה כי כאשר החקירה נוגעת לביצוע עבירות המתה או עבירות אונס/מין, הטוקבקיסטים לא חוסכים מילים מהנחקר, שבעיניהם הפך בן רגע ל'אשם', ובכך גוזרים את דינו בביצוע העבירה, וזאת עוד לפני שהחשוד הובא בפני שופט.
למעשה, ניתן לומר כי חזקת החפות של האדם נפגעת כתוצאה מחשיפת הליך על ידי התקשורת. השפעה נוספת שנוכל לראות בנוגע לחשיפת פרטי חקירה על ידי התקשורת, היא פגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית וביקורת רבה על התנהלותן של הערכאות.
