מהן אבני הדרך במשפט הפלילי?

המשפט הפלילי

"המשפט הפלילי" הוא מונח עשיר, הכולל בחובו ערב רב של מיני מושגים, הליכים, טענות, ועניינים שיש בהם כדי לעניין כל אזרח מן השורה. בין היתר, עוסק המשפט הפלילי בהסדרת נורמות ראויות, אך הוא גם עוסק בעניינים טכניים ופרוצדוראליים. על כן, כדי לעשות קצת סדר במונח העשיר הזה, חיברנו את המאמר הבא, שתפקידו להתוות את אבני הדרך שקיימות במשפט הפלילי, דהיינו מהשלב הראשון עד לשלב האחרון. אך נעיר באותה הנשימה, כי הרשימה להלן אינה ממצה, אלא כללית:

החקירה הפלילית:

למעשה, המשפט הפלילי מתחיל לכאורה ברגע שבו נעברה עבירה. אז, תפקידה של משטרת ישראל או כל רשות חקירה אחרת (לדוגמא – רשות המיסים, הרשות לניירות ערך), לערוך חקירה פלילית כדי לבדוק את מהותה של העבירה ולאתר חשודים בעבירה. עם סיום החקירה, המשטרה תודיע האם יש ברשותה ראיות כדי להגיש כתב אישום נגד חשוד בעבירה, או שמא על תיק החקירה להיסגר מטעמים של חוסר עניין לציבור, או מטעמים של חוסר בראיות.

המעצר:

במסגרת החקירה הפלילית, המשטרה עלולה לעצור אנשים שחשודים בעיניה בביצוע העבירה, לשם חקירה. כמו כן, לעיתים, היא עשויה להחזיק בראיות חזקות מאוד נגד החשוד. בשל ראיות אלו, שחרור החשוד ממעצר, אפילו בשלב החקירה, עלול לפגוע בביטחונם של אנשים או חלילה לשבש הליכי חקירה.

לשם כך, המשטרה רשאית לבקש לעצור חשוד מספר ימים או לשם חקירה או לשם שמירה על ביטחון הציבור או לשם הגנה על עדים. עם זאת, אם המדינה אינה מגישה כתב אישום נגד החשוד, הוא ישוחרר לאחר תקופה של עד 30 ימים במעצר. מעצר בשלב החקירה נקרא מעצר ימים ומתנהל בפני בית משפט השלום.

כתב האישום:

ככל שהמשטרה אספה דיי ראיות נגד חשוד או מספר חשודים בגין ביצוע העבירה, היא זו שתעביר את חומר הראיות לתביעה המשטרתית או לפרקליטות, שהם שני גופי התביעה הפועלים בישראל. התביעה היא זו שתחליט, האם יש מקום להגיש כתב אישום נגד החשוד. ככל שישנן ראיות, היא רשאית, עם הגשת כתב האישום לבקש לעצור את החשוד או החשודים עד לסיום ההליכים הפליליים.

בניגוד למעצר שנערך לצרכי חקירה, מעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים כשמו כן הוא, מעצר עד לסיום המשפט הפלילי או עד חלוף 9 חודשים (לפי המוקדם). ככל שהמשפט הפלילי לא הסתיים עד 150 ימים, אזי המדינה יכולה לבקש להאריך שוב את המעצר לתקופה של עד 150 ימים נוספים. עם זאת, יודגש שכדי לעצור חשוד שטרם הוכרע דינו, עד לסיום ההליכים הפליליים, יש להוכיח כי קיימת סכנה בשחרור בשלב זה (ביטחונית או חשש לשיבוש הליכי משפט או חקירה) וכן שקיימות ראיות חזקות לכאורה נגד החשוד, שיכולות, בסיום המשפט הפלילי, להביא להרשעה פלילית.

ניהול המשפט הפלילי:

עתה, לאחר שהוגש כתב אישום נגד החשוד או החשודים בביצוע עבירה פלילית, יחל למעשה המשפט הפלילי. מבחינה חוקית, תחילתו של המשפט הפלילי היא מהרגע שבו בית המשפט הקריא לנאשם את עובדות כתב האישום. בשלב זה, הנאשם יכול להשיב לכתב האישום ולכפור בעובדותיו ולהציג את גרסתו בקצרה, או להודות בעובדות שבכתב אישום.

אם הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, אזי בית המשפט ירשיע אותו בביצוע העבירה ואז יעבור המשפט הפלילי לשלב השני, והוא שלב הטיעונים לעונש וגזירת העונש (על כך בהמשך). אם הנאשם כופר בעובדות בכתב האישום, אזי ינוהל המשפט הפלילי ותיקבענה עוד מספר ישיבות בפני בית המשפט, בהתאם לגודל התיק ומספר העדים.

המדינה היא הגוף התובע והיא זו שתציג את עדיה ראשונה, כאשר לנאשם תהיה זכות לחקור את העדים בחקירה נגדית. לאחר שהמדינה תסיים את הצגת הראיות שלה, יהיה זה תורו של הנאשם להציג את ראיותיו (דהיינו, להעיד בעצמו ולהעיד עדים נוספים מטעמו). גם למדינה, בשלב זה, תהיה זכות לחקור את עדי הנאשם בחקירה נגדית.

לאחר סיום שמיעת הראיות במסגרת המשפט הפלילי, יכריע בית המשפט את הדין. הכרעת הדין היא למעשה החלק הראשון של פסק הדין במסגרת המשפט הפלילי. במסגרתה יכריע בית המשפט, האם הנאשם אשם בעבירה הפלילית, או שמא הוא זכאי.

הרשעה וגזר דין:

כאמור, החלק הראשון בפסק הדין במשפט הפלילי הוא הכרעת הדין. ככל שבית המשפט הרשיע את הנאשם, אזי עוברים לשלב השני במשפט הפלילי והוא שלב הטיעונים לעונש. זהו השלב, שבו המדינה תטען מדוע יש להחמיר עם הנאשם, או לחלופין תציג את הטיעונים שלה לעונש ההולם בנסיבות העניין לשיטתה. מנגד, הנאשם ינסה לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו. עם סיום שמיעת הטיעונים לעניין העונש, יקבע בית המשפט את העונש שייגזר על הנאשם. אז יסתיים המשפט הפלילי הפורמאלי.

השאר תגובה

דילוג לתוכן