עורך דין פלילי בירושלים

עורך דין פלילי בירושלים

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יוסף רועי אטיאס – עורך דין פלילי בירושלים

הליך פלילי הינו ההליך הדיוני והחקירתי, אשר קובע מסגרת הליכים העלולים לפגוע בזכויות של אדם, כמו פגיעה בזכות לחירות, פגיעה בפרטיות וכדומה. ההליך הפלילי טומן בחובו ארבעה שלבים מהותיים, שאותם יעבור אדם אשר נידון על מעשיו ועבירותיו הפליליות.

כמו כן, ההליך הפלילי, בתום פתיחת החקירה על ידי המשטרה, מחייב את העברתו של חומר החקירה לפרקליטות ולתובע המשטרתי. במאמר זה נסקור כיצד מתחיל המשפט הפלילי של הנאשם, כיצד "שני היריבים" פועלים בשלב ההוכחות ומה קורה כאשר מסתיימות ההוכחות. בנוסף, נסקור האם ניתן לערער על פסק הדין ועוד.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בפלילי.

ההליך הפלילי:

ההליך הפלילי מתחיל בהקראת כתב אישום, הנקרא "הקראה". במילים אחרות, הקראה הינה השלב שבו הנאשם מחליט אם הוא מודה בעובדות או כופר בהן. במידה והנאשם כפר בעובדות, אנחנו עוברים לשלב המהותי בהליך, לשלב ההוכחות, אשר מתחלק לשניים – פרשת התביעה ופרשת ההגנה. בפרשת התביעה, יוצגו על ידי המאשימה, כלל הראיות שברשותה.

כמו כן, בשלב הזה יעלו עדים לדוכן העדים וייתנו את עדותם (באם יש כאלה באותו משפט) וייחקרו בחקירה ראשית ואז חקירה שכנגד. כלומר, בשלב פרשת התביעה, יעלו עדי התביעה להעיד ולאחר מכן פרשת ההגנה שתחקור אותם חקירה נגדית. בתחילת המשפט, הנאשם יכול להעלות טענות מקדמיות ובחלק מן המקרים, הוא יהיה רשאי להעלות ולטעון אותם, כבר החל משלב ההקראה.

במידה והנאשם לא העלה את טענותיו המקדמיות בזמן הקצוב, אזי הוא יתקשה לעשות זאת בשלב מאוחר יותר, מאחר שלעיתים עשויים להיות קשיים. לדוגמא – את טענת "במקום אחר הייתי", יש לטעון כבר בפתח המשפט, מכיוון שלאחר מכן, ניתן לעשות זאת רק באישור בית המשפט. כך, באם טענותיו של הנאשם מתקבלות, כולן או חלקן, אזי ביהמ"ש יכול לבטל את כתב האישום, לתקן אותו או להעבירו לבימ"ש אחר, כל זאת לפי נסיבות העניין, באם מדובר בטענת פסלות שופט ובאם העלה הנאשם טענה של התיישנות ולכן לא ניתן לפעול על פי כתב האישום.

פרשת התביעה:

לאחר הגשת כתב האישום בגין עבירותיו של הנאשם, פרשת התביעה נדרשת להעלות את כל ראיותיה. במידה והנאשם נוכח לדעת כי אין בראיות כדי להשיב לאשמתו, אזי כתב האישום עוצר בפרשת התביעה ואין מעבר אוטומטי לפרשת ההגנה, דהיינו, לחקירה. סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה, ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה."

פרשת ההגנה:

במידה וטענת "אין להשיב לאשמה" לא הביאה לזיכויו, אזי פרשת ההגנה תעלה את ראיותיה, כדי להוכיח כי הינו חף מפשע, או כי יש להקל בעונש, שכן מדובר בעבירה קלה יותר ממה שנקבע בכתב האישום. חשוב לציין, כי הנאשם רשאי וזכאי לשמור על זכות השתיקה ולא למסור מידע, שכן מדובר בשלב הבאת הראיות וכל מה שיגיד עלול לשמש לרעה כנגדו. סעיף 159 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "לא זוכה הנאשם לפי סעיף 158, רשאי הוא להביא לפני בית המשפט את ראיות ההגנה ורשאי הוא להקדים להן דברי פתיחה."

פסק הדין – הכרעת דין וגזר דין:

פסק הדין הינו מורכב מהכרעת דין ומגזר דין. בתום שלב ההוכחות והבאת הראיות, בהכרעת הדין של הנאשם, ביהמ"ש יאזין לשני הצדדים, הן לפרשת התביעה והן לפרשת ההגנה ויחליט האם להרשיע את הנאשם, לזכות אותו, או לחילופין, להורות על צו מבחן או לתת לו שירות לתועלת הציבור.

באם בית המשפט יחליט שלא להרשיע את הנאשם, הכרעת הדין תהווה כשלעצמה את פסק הדין. בהיבט גזר הדין, באם יחליט בית המשפט להרשיע את הנאשם, גם פה יהיה רשאי הנאשם להעלות טיעונים לעונש (בהתאם לחומרת ומידת העונש).

מבנה הענישה:

הענישה מתבצעת לפי דיני העונשין במדינת ישראל. כלל העונשים וסוגיהם מופיעים בחוק עצמו. העיקרון הבסיסי העומד מאחורי הענישה, הינו סעיף 35 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), הקובע את העונשים כעונשי מקסימום, כדלקמן: "(א) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה. (ב) היה העונש קנס או פיצוי לפי סעיף 77, יהיה בית המשפט רשאי לקבעו בשיעור שאינו עולה על שיעורו המעודכן ביום החלטת בית המשפט, ואם הוגש ערעור – קנס או פיצוי אשר אינו עולה על שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור; לעניין זה, "שיעור מעודכן" – שיעור הקנס שהיה קבוע בחוק לעבירה ביום ביצועה כפי ששונה בצו מכוח סעיף 64, ובפיצוי לפי סעיף 77, שיעור הפיצוי שהיה קבוע בחוק ביום ביצוע העבירה כפי ששונה בצו כאמור. (ג) שונה שיעור הקנס או הפיצוי שלא כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה בית המשפט רשאי להטיל קנס או פיצוי בשיעור שאינו עולה על שיעורו ביום ביצוע העבירה בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שינויים במדד שפורסמו עד יום החלטת בית המשפט; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".

במילים אחרות, סוגי העונשים בהליך הפלילי הינם עונשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, עונשים התלויים בכסף או בפיצויים לפי נסיבות העניין. גזירת העונש הינה מכוח תיקון 113 לחוק העונשין, "עקרון ההלימה".

ערעורים בהליך הפלילי:

בתי המשפט המוסמכים לדון בערעורים הנוגעים להליך פלילי, הינם בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי. כמו כן, בהליך פלילי אין ערעורים על החלטות ביניים, כמו בהליך אזרחי. עם זאת, בית המשפט המחוזי משמש כערכאת ערעור שבה ניתן לערער.

חשוב לציין, כי לא מדובר באמת בערעור, אלא בפתיחת התיק מחדש לחלוטין. בהיבט הערעורים, ניתן לערער פעם אחת בזכות. בפעם השנייה שירצו לערער, הערעור יהיה ברשות. כמו כן, על פסיקה של בית המשפט העליון לא ניתן לערער, אלא שניתן לבקש רשות לדיון נוסף.

יתרה מכך, ערעור יכול להיעשות באמצעות שני הצדדים, כלומר, גם הצד האחד מערער וגם הצד השני בערעור שכנגד. במקרים שבהם התגלו ראיות חדשות במהלך המשפט, יתקיים משפט חוזר, שבו התיק ישוב לבית המשפט המחוזי, לדיון חדש. עם זאת, קיימת דרך נוספת והיא במקרים שבהם הפרקליטות החליטה שהיא לא תגיש כתב אישום ובית המשפט סבור שאין תועלת במשפט חוזר, ואז בית המשפט אף רשאי לזכות את הנידון.

עורך דין פלילי:

עורך דין פלילי הוסמך בלשכת עורכי הדין, כאשר עיקר עיסוקו הינו התחום הפלילי. על מנת להיות עורך דין בתחום הפלילי, יש להכיר את הדין הדיוני על בוריו, דהיינו, חוק העונשין, חוק הסדר הדין הפלילי, כל הנוגע לסמכויות עיכוב, חיפושים ומעצרים. כמו כן, השופט הינו הגורם האקטיבי במהלך כל המשפט. עקרון העל המנחה עורך דין לעניינים פליליים, הינו השגת זכויות בסיסיות לנאשם שעליו הוא מגן, דהיינו, זכויות כמו חירות, פרטיות וכדומה.

עורך דין המתלווה לנאשם, בין אם מדובר במעצר עד תום ההליכים ובין אם מדובר במעצר לפני הגשת כתב אישום, יסייע לו מתחילת ההליך הפלילי ועד סופו. מטרתו, בסופו של יום, היא להקל על העונש, או אף לגרום לזיכויו של הנאשם מכתב האישום. כמו כן, לעיתים, המטרה תהיה להגיע להסדר טיעון מול הצד היריב שכנגד ולגרום לבית המשפט להטיב עם הנאשם ככל הניתן.

לסיכום:

עורך דין המתמחה במשפט הפלילי מכיר את ההליך על בוריו ויודע מה עלולות להיות התוצאות וההשלכות בסיום, או בכל אחד מן השלבים המהותיים שהוזכרו לעיל. כמו כן, חשוב לבחור עורך דין פלילי בקפידה ובשקילה רבה, שכן מדובר בהליך מורכב ונוקשה, ולכן נדרש אדם שיוכל לסייע בקביעת העונש, חומרתו ומידתו. זאת ועוד, באם לנאשם אין אמצעים לממן את ייצוגו על ידי עורך דין פלילי, בית המשפט יפעל בהתאם לשיקול דעתו ובמקרים חריגים, יהיה רשאי הנאשם לקבל ייצוג הולם מטעמה של הסנגוריה הציבורית, כלומר, מהמדינה, הכל בהתאם למצבו הכלכלי של הנאשם.

אי לכך, חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בפלילי, אשר הצלחותיו הן רבות, בדגש על הצלחות שעוסקות בצמצום חומרת הענישה של הנאשם או אף בהשגת זיכויו ומחיקת אות הקלון על אותו אדם. על פי ההליך הפלילי, הנאשם זכאי לערער, במידה והורשע בסיום המשפט, פעם אחת – בזכות, לבית המשפט המחוזי. בפעם השנייה יש להגיש בקשה לערער – ברשות. כפי שהוזכר כבר, ניתן יהיה לקיים דיון נוסף – אך הדבר חריג מאוד.

השאר תגובה

דילוג לתוכן