עריק

עריק

בישראל, קיימת חובת גיוס לכל תושב או אזרח יהודי, מעל גיל 18, בהתאם לסייגי החוק המחייב זאת, שהוא חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק השירות"). , בהגיעו של אדם לגיל המתאים ובהתאם לנתוניו, יצטרך אותו מועמד לשירות, להתייצב בלשכת הגיוס, לפי הפרטים שנמסרים לרשותו בצו הגיוס. אי התייצבות לשירות מהווה עבירה, אשר מוגדרת על פי חוק השירות בתור "היעדרות משירות".

על כך, במאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר: מהי מערכת השפיטה בצה"ל, מהו מדרג עבירות היעדרות משירות, מהן דרכי ההתמודדות וכן, כפועל יוצא – נסביר מי הוא עריק ומהי עבירת העריקות. המאמר מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין צבאי.

מערכת השפיטה בצה"ל:

מערכת השפיטה בצה"ל, מותאמת לגוף הצבאי ההיררכי על פי צרכיו, אם כי היא מושתת על ערכים דמוקרטים ועקרונות הזהים למשפט הכללי במדינת ישראל. החוק שמסדיר ומקנה סמכות למערכת המשפט הצבאית, הינו חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1962 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי").

לפי חוק השיפוט הצבאי, החוק חל על כל אדם המנוי בסעיף 6 לחוק שיפוט צבאי: חייל בשירותו בצבאי (אם בסדיר ואם במילואים), מי אשר בהיותו חייל עבר עבירה (לפי הסייגים האמורים בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון למשמורת הצבא (אסירים ועובדים בשירות הצבא), שבויי מלחמה, מתנדבים במילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות (בהתאם לסייגים המתוארים בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי).

הליך השפיטה הצבאית מתחלק לשני חלקים עיקריים: הדין המשמעתי והדין הפלילי. בראשון, סמכות השפיטה נערכת בתוך יחידתו של החייל. הדין המשמעתי ימומש בעבירות קלות בצה"ל, המאפשרות ניהול מהיר של ההליך. מנגד, הדין הפלילי הצבאי, זהה לדין האזרחי, החל מהגשת תלונה למשטרת צבאית חוקרת. אם וכאשר יבוססו הראיות, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם ייקבע אם יוגש כתב אישום או לא. במידה ויוגש כתב אישום, אז יימשך הליך משפטי בבתי הדין הצבאיים. בית הדין הצבאי, מוסמך להטיל עונשים על חייל שהורשע בעבירות צבאיות, לרבות – עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח.

מדרג עבירות העריקות:

עבירת העריקות ממוקמת במיקום גבוה ביותר, על פי מדרג עבירות "היעדרות משירות" וזאת לפי סעיף 92 לחוק שיפוט צבאי. על פי הסעיף המוזכר, כל חייל או אדם (בהתאם לסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי), חייב להתייצב מול גורם צה"לי, שאליו הוא כפוף.

החוק מדרג את משך ההיעדרות ולפיו נקבעות הסנקציות בגין מעבר על העבירה. ראשית, עבירת הנפקדות – היא היעדר משירות עד 21 ימים. קיימת נפקדות קצרה והיא עד 24 שעות ואז הטיפול יישאר במסגרת היחידה והענישה בגינה תהיה פחותה, אם בכלל. בנפקדות ארוכה, כלומר, מעל 24 שעות ועד 21 ימים, הטיפול אומנם יישאר במסגרת היחידה, אך הענישה בגין העבירה יכולה להגיע לכדי מאסר.

בעבירת העריקות, בשונה מנפקדות, מועבר הטיפול בחייל לטיפולה של משטרה צבאית, תחת מדור עריקים. הזמן המוגדר לעריקות הוא מעל 21 ימים ועד בכלל. בעת תפיסת עריק, ינוהל התיק בהליך משפטי צבאי ועונשו לרוב יעמוד על מאסר בפועל.

דרכי התמודדות:

הסיבות למעבר על עבירת העריקות משתנות בהתאם לנסיבותיו של כל חייל וחייל, אם כי ניתן להציג מספר סיבות עיקריות, שהן: אי קבלת פטור משירות ומחאה על כך, חוסר השתלבות והתאמה במערכת הצבאית, משבר רגשי, בעיה כלכלית קשה ועוד.

הסיבה שהובילה לעבירת העריקות, תשפיע רבות על מתן הענישה בהליך הצבאי, אם כי ישנן נסיבות שאותן רואה צה"ל בחומרה רבה ולכן העונש בגינן יהיה גבוה. דוגמא לכך: סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, קובע עונש של 10 שנות מאסר לעריק שערק במסגרת פעילות צבאית. לעומת זאת, כאשר לא הוכחה כוונתו שלא לחזור, עונשו יעמוד על 3 שנות מאסר. מכאן, ניתן ללמוד על חשיבותן של הנסיבות.

סיכום:

עבירת העריקות היא עבירה הנתפסת כחמורה במסגרת הצבאית ההיררכית. לכן, העונש בגינה הינו עונש מאסר השולל את חירותו של האדם. יש לציין כי מאסר מעל 3 חודשים במערכת הצבאית, גורר אחריו רישום פלילי המלווה את האזרח לשנים רבות באזרחות. לכן, אין להקל ראש בענישה במערכת הצבאית. ייעוץ וליווי על ידי עורך דין צבאי, אשר בקיא במערכת המשפט הצבאית על בוריה, יוכל להטיב עם הנאשם ועם אישומיו.

תגיות:

השאר תגובה

דילוג לתוכן