פיצוי בגין מעצר או מאסר – אפשרי?

פיצוי בגין מעצר או מאסר

גם התביעה או הפרקליטות או המשטרה יכולות לטעות – אך טעויות הנעשות במסגרת פלילית, יכולות לפגוע אנושות בחייו של נאשם ובכלל זה, במצבו הכלכלי והנפשי. לכן, קיימת אפשרות במסגרת תיק פלילי, או במסגרת מעצר, להטיל על המדינה לשאת בפיצויים לטובת נאשם או חשוד, במקרים מסוימים שבהם בדיעבד, נראה היה כי נעצר או הואשם ללא סיבה מוצדקת. לכן, נשאלת השאלה באילו מקרים? על כך, במאמר שלהלן.

מתי יהיה זכאי חשוד לפיצוי בגין מעצר לא חוקי?

החוק מאפשר למדינה לעצור חשוד בעבירה פלילית, עד להגשת כתב אישום. יתר על כן, החוק מאפשר למדינה לבקש ולעצור חשוד בעבירה פלילית, שהוגש נגדו כתב אישום, עד לסיום ההליך הפלילי בעניינו. לצערנו, לא אחת אירעו מקרים שאנשים נעצרו למשך ימים רבים וגם עד לתום ההליכים (למשך שנה ומעלה לפעמים) ולבסוף התברר כי לא היו דברים מעולם – החשוד שנעצר, כלל לא מעורב באירוע הפלילי המיוחס לו.

לשם כך, קובע סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי ("סמכויות אכיפה ומעצרים"), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") כי במקרים מסוימים, יכול בית המשפט, שדן בהליך המעצר, לפסוק לחשוד ששוחרר פיצוי בגין הימים בהם שהה במעצר. עם זאת, כדי שבית המשפט יפסוק פיצויים בנסיבות כאלו, עליו להגיע למסקנה שלא היה יסוד לעצור מלכתחילה את החשוד, או לחלופין לקבוע כי ישנן נסיבות אחרות שמצדיקות מתן פיצוי לנאשם. האופציה השניה היא זו שבאמת רלוונטית ברוב המקרים. לא אחת, ישנן ראיות שמצדיקות מעצר של אדם מצד אחד (לצרכי חקירה), אך מצד שני, לא יהיה זה הגון להותיר אדם שישב סתם במעצר, ללא כל פיצוי.

עוד יוער, שסעיף 38 לחוק המעצרים קובע בנוסף לאמור לעיל, כי במקרים מסוימים שבהם אדם נעצר בגלל תלונת סרק, רשאי יהיה בית המשפט להטיל על המתלונן פיצויים, שישולמו על ידו לחשוד שנעצר. עם זאת, במקרה כזה יהיה על בית המשפט לשמוע גם את עמדת המתלונן בנושא הפיצוי.

כדי לקבל פיצויים לפי סעיף 38 לחוק המעצרים, על הנאשם לפנות לבית המשפט אפילו ברגע מתן החלטת השחרור, ולבקש פיצויים. אך בד בבד, אפשר גם להגיש בהמשך בקשה בכתב, לשופט שדן בתיק המעצר. ככל שבית המשפט נענה או לא נענה לבקשה, יכול החשוד (או המדינה לחלופין) לערער על ההחלטה לערכאה גבוהה יותר.

בית המשפט זיכה נאשם בתיק פלילי – האם הנאשם יוכל לקבל פיצוי?

לא רק בהליכי מעצר ייתכנו מצבים, שבהם יהיה צורך לפצות אדם שהיה מעורב על לא עוול בכפו במסגרת תיק פלילי. כך למשל, היו מקרים שבהם אדם הואשם בפלילים וזוכה ע"י בית המשפט. לעיתים אנשים מזוכים בשל ספק סביר, אך לעיתים הם מזוכים, כי בית המשפט סבור כי אין כל אשמה המוטלת עליהם.

לשם כך, קובע סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כי אם בית המשפט מצא כי לא היה יסוד לאשמת הנאשם, או בהתקיימן של נסיבות אחרות שמצדיקות זאת (בדומה לתנאים הנדרשים לפיצויים במסגרת מעצר), יכול בית המשפט להטיל על המדינה פיצויים לטובת הנאשם וכן לכיסוי הוצאות ההגנה אותן שילם מכיסוי. כמו כן, בית המשפט יכול גם להטיל על המתלונן שתלונתו הביאה לניהול ההליך הפלילי, לשאת בפיצוי – אך גם אז יהיה חייב לאפשר למתלונן להביע את עמדתו בנושא.

יודגש, כי גם כאשר מתבקשים פיצויים בשלב המשפט, יש לבקש זאת עם מתן הכרעת הדין הקובעת כי הנאשם זכאי, או זמן מה לאחר מכן על החלטת בית המשפט בנושא, אפשר להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. אגב, יש להדגיש – פיצויים לנאשם בהליך פלילי אינם מותנים בסיבת הזיכוי, כך שגם אם בית המשפט זיכה נאשם מחמת הספק, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של מי שזוכה, לבקש פיצוי.

האם אפשר גם להגיש תביעה אזרחית במקביל לפיצויים בהליך הפלילי?

התשובה חיובית. גם אם במסגרת הליך מעצר בו קיבל חשוד פיצוי וגם אם במסגרת תיק פלילי שבו נאשם זוכה לבסוף ונפסקו לטובתו פיצויים, עדיין יוכל הנאשם להגיש תביעה אזרחית-נזיקית רגילה נגד המדינה. אך במסגרת תביעה כזו, יצטרך הנאשם גם להוכיח נזק, כגון: אובדן הכנסה, כאב וסבל, נזק נפשי וכך הלאה. אך אין בפיצויים הניתנים במסגרת פלילית (דהיינו מעצר או הליך פלילי לגופו), כדי לחסום נאשם מלקבל פיצוי גם במסגרת הליך אזרחי.

לסיכום:

ניהול תיק פלילי, לרבות הליכי מעצר במסגרתו, מחייב הבנה וניסיון רב. לכן, תמיד חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין, קל וחומר במקרים, שבהם יש עילה לבקש פיצויים במסגרת הליך המעצר או המשפט.

השאר תגובה

דילוג לתוכן