תקף ללא כל סיבה ואף נתפס עם סכין – מה העונש שהוטל עליו?

תקף ללא כל סיבה ואף נתפס עם סכין - מה העונש שהוטל עליו?

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין מיקי חובה

לבית המשפט העליון, במסגרת ע"פ 8244/17 מדינת ישראל נ' פלוני, (פורסם בנבו), הוגש ערעור של אדם (להלן: "המערער"), אשר במהלך ערב מסוים, תקף אדם ללא כל סיבה, ללא כל היכרות ואף לאחר מכן – מתחת לביתו, נתפס עם סכין על גופו. הערעור שהוגש, הופנה דווקא לעונש שהוטל על אותו אדם. מה קבע בית המשפט המחוזי? וכן, מה קבע בית המשפט העליון, באשר לערעור שהוגש על העונש שהוטל על מבצע העבירה? על כל אלו, במאמר שלהלן.

עובדות המקרה:

סיפור שהיה כך היה: ביום 15.1.16, פנה המערער, בסמוך למועדון בתל אביב, לאדם זר שאותו לא הכיר. הוא תפס בידו והפיל אותו ארצה ובעט לו בבטן. מאבטחים במקום ניסו להרחיק אותו ללא הצלחה ובמקביל, הוא בעט שוב במתלונן בבטנו. בשלב זה, הצליחו להרחיק אותו, אך הוא נמלט ושב עוד פעם ובעט במתלונן בכל גופו, ללא רחם ואף נטל כיסא והטיח אותו בפניו של המתלונן. לאחר כל אלו, המערער עזב את המקום, כאשר במקביל, המתלונן הובהל לבית החולים, שם הונשם והורדם. בשלב מאוחר יותר, המערער נעצר על ידי המשטרה. בעת שנעצר, נתפסה עליו סכין, שכידוע אסורה באחזקה, אלא למטרות כשרות.

לימים, הוגש כתב אישום נגד המערער. הוא הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, שכולל את הנסיבות שפורטו לעיל. שירות המבחן קבע בעניינו של המשיב, כי הוא לא מגלה אמפתיה לקורבן העבירה ואף באמתחתו עבר פלילי.

גזר הדין בבית המשפט המחוזי:

בבית המשפט המחוזי, נגזר דינו של המערער ונקבע כי פעולתו הייתה חמורה מאוד. כמו כן נקבע, כי יש להלום את העונש לנסיבות העניין ואף להרתיע ולהגן על הציבור מפני המערער. אי לכך, נקבע כי יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין 3 שנות מאסר, ל-7 שנות מאסר. במקביל, הוטל על המערער עונש של 4 שנות מאסר ועונשים נוספים הנוגעים לקנס ופיצויים לנפגע העבירה.

הערעור:

באופן די חריג, ערעור על קלות העונש הוגש דווקא מטעם המדינה ולא מטעם המערער (שמכונה כך רק מחמת נוחות). המדינה טענה כי יש להחמיר בענישה, בנסיבות העניין. בין היתר, טענה כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל לאכזריות שבעבירה שבוצעה וכן טענה שבית המשפט המחוזי התעלם מעברו של המערער. מנגד, המערער (כלומר – מבצע העבירה), טען כי אין להחמיר בעונש וכי פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, הוא פסק דין מאוזן.

הכרעת בית המשפט העליון:

באופן חריג, בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את הערעור. כך יפים דבריו: "עבירת אלימות חמורה מסוג זו שהורשע המשיב בביצועה, המכוונת כלפי גופו של אדם והפוגעת פגיעה אנושה בכבודו ובזכות לשלמות גופו, מחייבת השתת עונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה ומשמעותית, אשר תביא לידי ביטוי הולם את שיקולי ההרתעה; הן הרתעתו של מבצע העבירה מלשוב ולבצע עבירות דומות בעתיד הן הרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות אלימות אשר פשו כנגע בחברה הישראלית".

וכן, בהמשך:

"מעשיו של המשיב חמורים הם וראויים לגינוי חריף. המשיב הכה את המתלונן באכזריות רבה, חבל בו בכל חלקי גופו ללא רחם ואף לאחר שהורחק ממנו שב ופילס את דרכו אליו על מנת לשוב ולהכותו ואף הטיח בפניו כיסא בר בעוצמה ובאכזריות רבה. המשיב לא הרפה מהמתלונן עד שהותירו מוטל על הארץ כשהוא מעורפל הכרה, חבול ושותת דם".

במיוחד, בית המשפט העליון נתן משקל רב, לנזק שנגרם למתלונן: נקבעה לו נכות נפשית ונכות פיזית בשיעור מאוד גבוה וכן הוא סובל עד היום מהתקפי חרדה. הפגיעה במתלונן, הסבה פגיעה קשה גם למשפחתו. לכל אלו, בית המשפט העליון נתן דגש רב.

לבסוף, קבע בית המשפט העליון כי העונש של המערער – מבצע העבירה, יעמוד על 6 שנות מאסר בפועל.

השאר תגובה

דילוג לתוכן