עבירות אלימות הן למעשה כינוי למגוון רב של עבירות, שנעשות תוך כדי "שימוש באלימות". בדרך כלל, מדובר בעבירות שנעשות בכוונה, בזדון, לשם הפחדה או הטרדה. "חוק העונשין", התשל"ז- 1977 מגדיר מספר רב של עבירות, הנחשבות כעבירות אלימות. במאמר הבא נסקור את עיקרן:
עבירות מין:
המשפט הישראלי כולל מספר עבירות מין, שנחשבות לעבירות חמורות מאוד, כגון:
אונס: אונס מוגדר בחוק העונשין כבעילה אסורה, ללא הסכמה. דהיינו, קיום יחסי מין ללא הסכמת הצד השני. בנוסף, אונס יכול לבוא לידי ביטוי, בקיום יחסי מין עם קטין או קטינה מתחת לגיל 14, קיום יחסי מין עם מי שאינו מבין את המשמעות, עם מי שנמצא בסיטואציה נפשית/פיזית בה אין הוא יכול לסרב ועוד.
העונש על עבירת האונס נע בין 16 שנות מאסר עד 20 שנות מאסר במקרים חמורים, כגון: שימוש בנשק, אלימות או כאשר האונס נעשה בצוותא ע"י מספר אנשים.
מעשה מגונה: מעשה מגונה מוגדר בחוק העונשין, כמעשה הנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. דוגמא למעשה מגונה, יכולה לבוא לידי ביטוי בנגיעה באיבר מוצנע של איש או אישה (כמו אחיזה בישבן). מדובר בעבירה שעונשה נע בין 2 שנות מאסר, ל-7 שנות מאסר במקרים חמורים.
מעשה סדום: מדובר בעבירה של החדרת חפץ או איבר מאיברי הגוף לפי הטבעת של אדם. זוהי אחת מעבירות המין החמורות ביותר הקיימות בספר החוקים. העונש בגינה נע בין 5 שנות מאסר במקרים מסוימים ועד ל- 20 שנות מאסר במקרים חריגים.
עבירות המתה:
בישראל ישנן שלוש עבירות המתה, להלן:
גרם מוות ברשלנות: מדובר בעבירה שהיא לכאורה עבירת אלימות, ברם, זו עבירה שאין בה צורך להוכיח "כוונה", משום שאף אחד לא גורם "בכוונה" למוות ברשלנות. כמו כן, זו עבירה שדינה הוא 3 שנות מאסר וכן יש להוכיח במסגרתה, היעדר מודעות או אדישות להיווצרות נסיבות, שיכולות להביא למותו של אדם. זו למעשה רשלנות.
הריגה: העונש על הריגה עומד על 20 שנות מאסר. מדובר בעבירה, שבה יש להוכיח מעשה הריגה ומודעות למעשה ההריגה. בניגוד לעבירת הרצח, זו עבירה שקל יותר להוכיח. לעיתים, גם אנשים שגרמו ללא כוונה למוות של אדם אחר, יכולים לעמוד לדין בגין הריגה.
רצח: עבירת הרצח היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים הישראלי. כדי להוכיח רצח, יש צורך להוכיח כוונה, מעשה פיזי שהביא למותו של אדם, הכנה מוקדמת לשם הרצח ותכנון מוקדם (כלומר, חשיבה ורצון קודם). העונש על עבירת הרצח עומד על מאסר עולם, הגם שבית המשפט יכול לסטות מעונש זה, במקרים שבהם מתקיימות נסיבות מוצדקות לכך. לדוגמא: מקרים של "כמעט" הגנה עצמית, מקרים של לקות שכלית/נפשית ועוד.
עבירות תקיפה:
רבות הן עבירות התקיפה במשפט הישראלי. חוק העונשין מונה מספר רב של עבירות, החל מעבירות תקיפה בין אנשים "רגילים" וכלה באיומים ותקיפה של אנשי ציבור, להלן:
תקיפה סתם: מי שמפעיל כוח, כלי, אור או חשמל, בכוונה לתקוף או לגרום לאדם אחר מטרד או סבל, מבצע למעשה עבירה פלילית שנקראת תקיפה. העונש על תקיפה סתם, דהיינו, מבלי שנגרם נזק פיזי לאדם המותקף, עומד על שתי שנות מאסר.
תקיפה בנסיבות מחמירות: בניגוד לתקיפה רגילה, תקיפה בנסיבות מחמירות היא תקיפה שאכן גרמה לנזק פיזי לאדם המותקף. לכן, העונש על עבירה זו עומד על 3 שנות מאסר. מנגד, העונש על תקיפה שגרמה חבלה לבן זוג או קטין, עומד על 6 שנות מאסר.
תקיפת שוטרים: תקיפת שוטר היא חמורה במיוחד, משום שמדובר בתקיפת "שלטון החוק" ולא בהכרח תקיפה פשטנית של אדם מסוים. לכן, העונש על תקיפת שוטרים הוא מינימום חודש ימים ועד 3 שנות מאסר.
איומים: מי שמאיים על אדם – על חייו או על משלח ידו או בפגיעה בשמו הטוב, מבצע עבירה פלילית, שעונשה עומד על 3 שנות מאסר.
שוד: מדובר בעבירה חמורה מאוד, של גניבה או נטילת דבר מה תוך כדי איומים באלימות או בנשק. העונש על עבירת השוד עומד על 14 שנים בנסיבות רגילות ו- 20 שנות מאסר, כאשר השוד כולל שימוש באלימות פיזית או שימוש בנשק.
לסיכום:
לא אחת, עבירות אלימות עשויות לעלות למי שמבצע אותן במספר שנים רב מאחורי סורג ובריח, כל שכן כאשר מדובר בעבירות חמורות במיוחד, כגון עבירות מין או עבירות המתה. לכן, ככל שנעצרתם בחשד לביצוע עבירת אלימות או שהוגש נגדכם כתב אישום בגין עבירת אלימות, רצוי מאוד שתפנו לעורך דין פלילי הבקיא בתחום.
