שימוע

שימוע

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), מסדיר את התנהלות ההליך הפלילי, בין אם מדובר בתביעה שמייצגת את המדינה ובין אם מדובר בנאשם. כל זאת – תוך התחשבות ושמירה על זכויות האדם ובכלל זה זכויותיהם של שני הצדדים, בדגש על זכות הנאשם למשפט הולם והוגן.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – מהווה נדבך חשוב לזכויות האדם ככלל וזכויות החשוד או הנאשם, בפרט. זאת מן הסיבה הפשוטה, שהגשת כתב אישום כנגד אדם, בגין ביצוע עבירה, הינה צעד משמעותי, שהשלכותיו על חיי האדם משמעותיות וקשות. לא משנה באיזו עבירה מדובר, שכן עצם הגשת כתב האישום, פוגעת בשמו הטוב של האדם ולרוב, לפגיעה של ממש בנאשם. לכן, עוד לפני הגשת כתב אישום, מקנה סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, זכות לשימוע, כלומר – זכות להביע עמדה בפני הגוף אשר מגיש את כתב האישום.

למעשה, בהליך הפלילי קיים שלב שימוע. שלב זה מתקיים בטרם הוגש כתב אישום נגד אדם. תכליתו העיקרית היא לתת הזדמנות לחשוד להשמיע את טענותיו, בטרם יוגש נגדו כתב אישום. במאמר שלהלן, נרחיב על אפשרות השימוע, בדגש על ההליך הפלילי. נציג כיצד הוא מתנהל וכן כיצד ניתן לפעול במקרה שבו לא ניתנת זכות השימוע לחשוד. כל זאת נכתב לידיעתכן/ם ונוחיותכ/ם, הגולשות והגולשים:

נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

שימוע בהליך הפלילי:

לאחר שאדם נחקר במשטרת ישראל, עובר התיק המלא, לרבות חומרי החקירה, לרשויות התביעה וזאת לשם בחינת השאלה, האם ישנן ראיות מספקות על מנת להגיש כנגדו כתב אישום, או לא. כל זמן שלא הוגש כתב אישום באותו תיק, כנגד חשוד, סטטוס התיק יהיה – תיק הממתין לבירור דין (מב"ד). כאמור, סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מסדיר את זכותו של כל אדם שנחקר בגין חשד לביצוע עבירת פשע (כלומר, עבירה שעונשה מעל 3 שנות מאסר), לדעת על סטטוס תיק החקירה, דהיינו, האם הולכים להגיש נגדו כתב אישום. כאשר החשוד מקבל הודעה בדבר הגשת כתב האישום נגדו, קמה לו הזכות להגיש מכתב מפורט, שבו הוא מנמק ומסביר מדוע יש להימנע מהגשת כתב האישום כנגדו וזאת תוך 30 יום מרגע קבלת ההודעה.

החריגים לזכות השימוע:

חוק סדר הדין הפלילי מסדיר את זכויותיו של הנאשם. לאחר הגשת כתב אישום כנגד חשוד, הופך החשוד בביצוע העבירה לנאשם ורק אז הוא זכאי לעיין בחומר החקירה בעניינו. עם זאת, נקבע שגם במסגרת הליך השימוע הפלילי, זכאית ההגנה (כלומר, הנאשם), לבקש לקבל את עיקר חומרי הראיות.

זכות השימוע, כאמור, מוקנית רק כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע. זאת ועוד, סעיף החוק לא חל על אסיר אשר אסור בגין עבירה אחרת וכן אין חובת יידוע בגין הגשת כתב אישום, לאדם הנמצא במאסר או מעצר. כמו כן, לפרקליט, יש לעיתים סמכות להגיש כתב אישום מבלי לערוך שימוע, אך סמכות זו היא חריגה ומצריכה טעמים מיוחדים.

ביטול הגשת כתב אישום – הייתכן?

כתב אישום שהוגש, תוך הפרת החובה החקוקה בדבר יידוע החשוד וכן ההזדמנות לתת לו להשמיע את טענותיו – לא בהכרח יבוטל, אם כי רבים הם פסקי הדין, שבהם נמחקו כתבי אישום שהוגשו נגד נאשם, מבלי שניתנה לו זכות השימוע. נבהיר כי הדין מסדיר את שלב השימוע בהליך הפלילי וכי הסמכות להגשת כתב האישום, מחייבים לערוך שימוע לחשוד.

עם זאת, אדם שהוגש נגדו כתב אישום, מבלי שהתקיימו הסייגים שנקבעו, יוכל לעלות בשלב הטענות המקדמיות (כלומר, בתחילת המשפט), טענה מקדמית לפי סעיף 149(צ) לחוק סדר הדין הפלילי וכן בקשה להורות על פסילת כתב האישום.

לאחר השימוע, רשאית התביעה להעמיד את החשוד לדין, כלומר, להגיש כנגדו כתב אישום, או לחילופין, להחליט על גניזת התיק הפלילי, עקב העילות המפורטות בחוק סדר הדין הפלילי: היעדר אשמה פלילית או היעדר ראיות מספיקות או חוסר עניין לציבור. התביעה גם יכולה להגיש כתב אישום מקל – לאור השימוע.

לסיכום:

ניתן לראות בהליך השימוע, כהזדמנות לחשוד להשמיע טענותיו ולעיתים לגרום לשינוי כתב האישום כנגדו. חשוב לציין כי בהליך השימוע רצוי להתנהל בצורה חכמה ולא בפזיזות, שכן ישנן השלכות להליך זה.

לכן, מרגע קבלת ההזמנה לשימוע, עומדים לרשות החשוד 30 יום לפנות לתביעה, בבקשה להימנע מהגשת כתב האישום כנגדו. בשל חשיבותה הרבה של זכות השימוע ונוכח ההשלכות המרחיקות לכת, מומלץ להתקשר עם עורך דין פלילי מומחה בתחומו, שיוכל ללוות את ההליך באשר לאפשרויות השונות העומדות בפני החשוד או הנאשם.

השאר תגובה

דילוג לתוכן