עבירות פליליות במסגרת ענייני צוואות וירושות

עבירות פליליות במסגרת ענייני צוואות וירושות

ענייני צוואה וירושה נכללים בתחום דיני המשפחה ומוסדרים במסגרת "חוק הירושה, התשכ"ה – 1965" (להלן: "חוק הירושה"). עם זאת, באופן מפתיע, יש קשרי גומלין בין דיני הירושות והצוואות, לדין הפלילי, שכן במסגרת עניינים אלו, מבוצעות לא פעם עבירות פליליות, לשם בצע כסף או הנאה מירושה או צוואה. במאמר שלהלן, נסביר מהי ירושה, מהי צוואה, באילו מקרים לא יהיה ניתן לרשת וכן נדון בעבירות פליליות הנוגעות לענייני הירושה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן ואין לראותו כתחליף להיוועצות בעו"ד פלילי ו/או משפחה המתמחה בנושא.

מהי צוואה:

צוואה הינה מסמך משפטי, אשר במסגרתו אדם "מצווה" בחייו, על האופן שבו יחולקו נכסיו לאחר מותו. סעיף 18 לחוק הירושה, מגדיר את הדרכים שבהן ייכתב מסמך זה וכיצד ייחשב בעל תוקף משפטי. בהתאמה, בחוק הירושה ניתן למצוא סעיפים רבים שמטרתם לוודא את צלילות דעתו של הכותב בעת הודאתו על חלוקת נכסיו. כך למשל, חוק הירושה לא מקנה תוקף אוטומטי לצוואות הנכתבות בידי קטינים או פסולי דין בשל הסיבה הנ"ל. זאת ועוד, חוק הירושה מגן על כותב הצוואה מאינטרסים סמויים של קרוביו לעניין חלוקת רכושו. זאת לפי סעיף 27 (ב) לחוק הירושה, הקובע כי צוואה תיערך על ידי המצווה וצוואה שנערכה על ידי קרוב של המצווה, לא תהיה ברת תוקף.

ככלל, רוב הצוואות הן כתובות ותוקפן הוא בחתימה של המצווה ובתאריך כתיבת הצוואה. דרכים נוספות לתת תוקף צוואה הן:

דרך ראשונה: צוואה בנוכחות עדים. ההליך של צוואה זו, זהה להליך של צוואה הכתובה, אך בשונה ממנו, הוא נכתב בנוכחות שני עדים לפחות וחתום על ידם, בנוסף לחתימת המצווה.

דרך שנייה: צוואה יכולה להיערך בפני רשות. במקרה כזה, המצווה מגיש את הצוואה לידי בית המשפט, רשם הירושות או בית הדין הרבני.

הדרך האחרונה והחריגה היא צוואה בעל פה. זו תעשה רק כאשר המצווה לא יכול לכתוב צוואה בשל מצבו הרפואי וידוע כי קיצו ממשמש ובא.

מהי ירושה:

בהיעדרה של צוואה, קיימת בחוק הירושה ברירת מחדל, הקובעת כי יורשיו של המנוח יהיו ילדיו (שיהיו זכאים למחצית מן העיזבון, דהיינו – מסת הנכסים של המנוח) וכן מי שהיה או הייתה בן או בת זוגו של המנוח.

באילו מקרים לא ניתן לרשת אדם?

סעיף 3 לחוק הירושה מציג מיהו יורש כשר. כלומר, יורש כשר הוא אדם שהיה בחיים במותו של המוריש ו/או נולד במהלך 300 יום לאחר מותו של המוריש. עם זאת, סעיף 5 לחוק הירושה מתאר באילו מקרים יהיה אדם פסול מלרשת מנוח, על אף שהצוואה מורה על היותו יורש. נסביר:

המקרים המנויים בסעיף המוזכר הם: מי שהורשע בגין גרימה במתכוון למות המוריש או שהורשע בכך שניסה לגרום למותו. כמו כן, מי שהורשע, העלים או השמיד את צוואתו של המוריש, בדגש על הצוואה האחרונה ומי שזייף צוואה או תבע לפי צוואה מזויפת ביודעין.

ללמדנו, כי מטרת סעיף 5 לחוק הירושה, היא למנוע מקרים של עשיית עושר שלא כדין, תוך הנאה מצוואה או ירושה שהאדם אינו זכאי לה, בבחינת "מעילה בת עוולה לא יקום סעד". אדם שפעל בצורה שאותה החברה מגנה, לא יזכה לכספי הירושה, גם אם כך מופיע בצוואה.

עבירות פליליות הנוגעות לירושה:

ישנן מספר עבירות המתוארות בקודקס הפלילי בישראל, שהוא חוק העונשין התשל"ז – 1997 (להלן: "חוק העונשין"), בנוגע לדיני צוואות וירושות.

הסתרת צוואה – עבירה זו קבועה בסעיף 345 לחוק העונשין ולפיה, אדם שמסתיר צוואה במטרה להונות, עונשו יעמוד על תקופה של עד 5 שנים. העונש הכבד אשר קבוע בגין עבירה זו, נובע מהחומרה הנלווית להונאה הקשה, הפוגעת הן בקרוביו של המנוח והן באי מילוי צוואתו ורצונו.

התחזות כאדם אחר – עבירה זו קבועה בסעיף 441 לחוק העונשין. עבירה זו נוגעת גם לענייני צוואות וירושות וקובעת כי שימוש בצוואה לטובת החזקה או בעלות בנכס שלא כדין, היא עבירה בת 5 שנות מאסר.

גרימת נזק לצוואה או לפנקס – עבירה זו קבועה בסעיף 445 לחוק העונשין. מדובר בנזק שנעשה בזדון לצוואה, בין אם עורכה חי או מת. דינו של מבצע עבירה זו עומד על 5 שנות מאסר.

סיכום:

צוואות וירושות הן נושאים הפוגשים אותנו בעת אובדן אדם קרוב לליבנו. שימוש לרעה בהודאת הנפטר, מעבר לפן הכלכלי, היא בעלת רגישות רבה למשפחה ולכן, החוק מקפיד על כך על ידי מאסרים ממושכים. כך או אחרת, בין אם מדובר בכתיבת צוואה אישית או בהתמודדות עם סכסוך הנוגע לירושה, כדאי להיוועץ בעו"ד לענייני משפחה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן